אין יותר מתסכל ונורא שלאחר מאמץ שבו השקענו בחשיבה יצירתית, במציאת שווקים חדשים ואפילו השגנו לקוחות חדשים ומבטיחים, עדיין חשבון הבנק לא מבשר טובות.
מצד אחד יש תחושה של ריטואל קבוע, של לרדוף אחרי הזנב של עצמנו.
מתאמצים ולא ממש מצליחים ויש צורך לחמצן מהבנק שלא תמיד מהווה חמצן אמיתי בסופו של דבר.
עצם העובדה שצריך לקחת הלוואה ושוב לעמוד בלחצים להחזיר אותה היא רק פן אחד של העניין. הפן השני היא תחושה של חוסר האונים שבעצם אומרת –
אין לי שליטה בעסק!
אני לא באמת יודע מה קורה מבחינה כספית
אני עושה הכל אבל תכלס העסק לא מייצר מזומנים.
תודו! זה מתסכל.
אז מה עושים?
המצב משול לעולם הרפואה.
כאשר החולה מרגיש לא טוב אז הרופא נותן תרופה –
האם הבעיה נפתרה? לא. אבל החולה מרגיש טוב עד שהבעיה תצוף שוב.
כאשר החולה מרגיש לא טוב אז הרופא נותן תרופה –
האם הבעיה נפתרה? לא. אבל החולה מרגיש טוב עד שהבעיה תצוף שוב.
אבל קיימת גישה אחרת ברפואה, שמאוד מקובלת היום והיא טיפול בסימפטום. מהו הסימפטום? הוא הגורם שהביא למצב שבגללו צריך לקחת הלוואות. אם לא נזהה את הסימפטום ונטפל בו נבקר את מחלקת הלוואות של הבנק כל חודשיים שלושה.
אז מה התוכנית?
לזהות מה גורם ל"זלילת הכספים מהעסק". מה גורם לכך שהעסק לא מייצר מזומנים.
המענה יכול להיות בכמה תחומים:
האם ישנן הוצאות גדולות בעסק שהתרגלנו אליהן אבל הן לא תורמות לעסק כמו: שטח גדול שכור שלא ממש צריך, כח אדם רב שלא מנוצל וגורם לאבטלה סמויה, בזבוז אדיר של חשמל וסולר ועוד
או אולי - אנחנו מוכרים במחירים נמוכים מדי וכל מוצר שאנו מוכרים בפועל מוציא כסף במקום להכניס כסף.
רק לאחר בדיקה מעמיקה של הפעילות העסקית ניתן לראות מהי הפעילות אשר לא תורמת לעסק ואותה לשפר
בהצלחה !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה