איך להתנהל ברגעי משבר בעסק?

רגעי משבר הם חלק מחיינו, לפעמים אפשר לצפות אותם ולהתכונן בהתאם אבל לפעמים הם באים די בהפתעה, כשאנחנו בעצם לא כל כך מוכנים אליהם. האמת שהם תופסים אותנו גם בחיים האישיים אך ברור לכל מי שמנהל עסק שזהו גם חלק מהתנהלות בעסק. הזמנים האלו גורמים לנו תחושה של אי נוחות אבל בעיקר של שאלה שעולה והיא "איך לעזאזל יוצאים מזה?". או "מה יכול להוציא אותנו מהמקום הלא ברור שכרגע אנו רואים?". דרך אגב, עוד מילה על "לא ברור" לפני שאני ממשיכה. למקום הזה יש הרבה גוונים, יש כאלה שרואים זאת בצורה של כאוס מוחלט, אין תקוה ומפה רק רע יכול לקרות אבל יש שרואים זאת כהזדמנות לשינוי, הזדמנות למשהו טוב יותר מקודם.

רגעי משבר הם רגעים משתקים, אלו אותם מצבי שבהם לא ממש רואים את התקווה ולא רואים כיצד אפשר לצאת למקום טוב אחר. אנחנו נמצאים בעידן שבו "נדרשת" מאתנו התקדמות מהירה כל הזמן, מעין תחושה של רכבת מהירה שאין בה עצירות או האטה של הקצב, אבל האמת שזה לא כל כך מציאותי ולכן במצבים שכאלה לא נדרשת התקדמות מהירה וזריזה של העסק אלא התקדמות איטית בצורה של צעדים. מה שבעצם צריך הוא רק צעד אחד בכל פעם, רק צעד אחד.

אז מתי נצעד את הצעד הבא?

על זה אני אקדים ואומר שלא לחינם נכתבו שירים קודרים על הלילה. יש בו משהו מאיים ומפחיד אשר עוטה עליך מסתוריות ולעיתים גם עצבות. השמש מחייכת וקורנת אך הלילה קצת פחות. יש אנשים אשר מצבים כאלו מביאים אותם להרגשת תסכול וייאוש ויש כמובן גם הפוכים, כאלו שהלילה הוא "היום" שלהם. אז אם אתם מרגישים שאתם לא מסוגלים לסחוב יותר ורוצים לשבור את הכלים אז ההמלצה שלי היא פשוט לחכות עד הבוקר. אני מוצאת שבדרך כלל התחושות בלילה שונות מאלו של הבוקר למחרת, לרוב הן רגועות יותר ולכן מאפשרות לראות עוד אפשרויות של יציאה מהמצב.

נקודה נוספת היא המוח שלנו. זו מעין עובדה שאין להתווכח איתה אבל המוח שלנו נוטה לעבוד שעות נוספות, במיוחד ברגעי משבר. המחשבות לא מפסיקות לרוץ במוח ובדרך כלל הן לא מחשבות חיוביות. המחשבות הללו משפיעות על מצבי הרוח שלנו ועל המוטיבציה שלנו לצאת מכל אותם רגעי משבר. המלצה שלי היא פשוטה והיא להתמודד עם מה שקורה עכשיו! ולא בעבר או בעתיד. ההתמודדות עכשיו מאפשרת לנו להשקיע את כל האנרגיה עכשיו ולא לבזבז אותה על דברים מיותרים כמו עבר (אי אפשר לשנות אותו) או עתיד (עדיין לא קיים ונבנה בהווה).

נקודה אחרונה נוגעת בפחד שקיים, הפחד של ההתמודדות. אנחנו פוחדים מהגרוע מכל מתוך תחושה שאם הוא יקרה אז נתרסק. השאלה היא – האם זה נכון? לא בטוח. הנקודה האחרונה בעצם ממליצה  ללמוד לחיות עם הכי גרוע ותראה שזה לא נורא. אין הכוונה לוותר, אין הכוונה להרים ידיים ולא לנסות אבל כן מוצעת האפשרות להבין שגם אם נבחן את המצב הגרוע ביותר נראה שאנחנו מסוגלים להתמודד איתו אז על אחת כמה וכמה במצבים טובים יותר. בהצלחה !